בערוגת הגינה
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: מנשה רבינא
בערוגת הגינה
מסביב לחבית
עמדו לרקד
כרוב עם כרובית
זאת הסלק ראה
והנה גם הוא בא
איתו עגבנית
והשמחה רבה
לה לה לה,
לה לה לה,
לה לה, לה לה לה,
איתו עגבנית והשמחה רבה.
רק הפול המסכן
עמד לו בצד
הוא נשען על מקלו
לא נע ולא נד
איך אוכל לשמוח
איל אוכל לרקוד
ותרמילי כולם
כולם ריקים עוד?
לא שבת ולא חג,
כי אם יום קיץ סתם,
ובגינת הירק
קול ששון ומחול עם.
החגב בעוגב,
בחצוצרה הצרצר, -
רגל מי זה אפוא
ממחולות תעצר?
ובערוגת הגינה
מסביב לחבית
קפץ כרוב, הרים שוק,
קם לרקוד עם כרובית.
וירא זאת אבטיח
ולא יכול עוד עמוד
ובמדי הפסים
רץ עם דלעת לרקוד.
בן תירס צהוב המעיל
בלוריתו אז הפשיל
ובחטפו חמנית
קם לכרכר בגיל.
ויבער אז כאש
מקנאה לב הצנון
ויקפוץ לפזז
עם אחות המלפפון.
וכראות זאת הסלק
התאפק לא יכול
ויתפוש עגבנית
ויצא במחול.
ופתאום - שימו רווח -
גם הגזר זה בא
מכרכר בכל עוז
עם בת לפת עבה.
וגם צמד החמד,
בצל ובת שום,
התלבטו בין רגלים,
וראו: לא גרשום!
גם בלבוס האביון -
אל אתן פי לחטוא -
בא לרקוד, במחילה,
הוא על כל משפחתו.
ותרעש הגינה
ויהום בה כל שביל
ממחולות ונגינה
וממצהלות גיל.
רק אפון המסכן
עמד מן הצד,
על מטהו נשען
ולא נע ולא נד.
"איכה אוכל לשוש,
איכה אוכל לרקוד -
וציצי נשרו כבר,
ותרמילי ריקים עוד."
האמת היא שהרגע גיליתי את כל הבתים הנוספים האלה בשיר, תמיד חשבתי שרק הפול הוא זקן ועצוב ועכשיו אני מגלה גם את האפון המסכן. ממש כואב הלב. השיר הזה יכול להיות חלק ממסע הסברה "והדרת פני זקן".
חתיכת אוקסימורון חיבר לנו כאן ביאליק!! כל הגינה שמחה ורוקדת, זוגות זוגות יוצאים במחול חושני, ריקוד מושחת!
אין הבדלי מעמדות - אלו שיש עליהם דעות קדומות של ריח (לדעתי ריח השום נפלא) לא מגורשים וגם תפוחי אדמה עניים יכולים להביא את כל המשפחה, ולא נורא שלא הבאתם צ'ק...
מצד שני התיאורים של הפול והאפון הזקנים שתרמיליהם ריקים ותש כוחם קורעים את הלב. אין להם מה להציע יותר. ציציו של האפון נשרו (אולי זו אפונה אחרי כמה הנקות?) ואף אחד גם לא טורח לענות להם על השאלה. אני מאלה שחושבים שספרות ילדים היא ספרות לילדים ואין לה משמעויות אחרות. אף פעם לא קיבלתי את הטענה ש"מעשה בחמישה בלונים" מדבר על מוות לדוגמה, אבל כאן ממש מתגנבת מחשבה של תיאור חיים רגיל. יש את אלו שיכולים לרקוד ולשמוח בחיים האלה ויש את מי שנתנו ונתנו ומרוב נתינה כבר אין להם כוח לרקוד ואף אחד כבר לא רוצה אותם ואת התרמילים הריקים שלהם (טוב נו, העץ הנדיב הוא מלך המשמעויות הנסתרות בספרות ילדים- את זה אני מקבלת) והחיים ממשיכים. כי ככה זה ביהדות כששמחות ואבל מתערבבים כך.
הגינה השמחה ביותר היא גינת ירקות, ואין דבר משמח יותר מלאכול ירק שזרעת, השקית וקטפת. החל מטופח ריחני (אפונה מתוקה) ועד ברוקולי. הערך המוסף כל כך גבוה. קודם כל זה דבר שנפלא לעשות עם ילדים וכאן דווקא יש מסר סמוי- סבלנות, השקעה, קל יותר להעריך משהו שטיפחת. היה כיף כל כך למשוך בגזר כששירי שלי שרה את השיר. בסוף קראנו לגורי הכלב שלנו - זה באמת קשה מאוד להוציא גזר! דבר נוסף הוא האורגניות. יש לכם ירקות בלי ריסוסים, אם לא דישנתם אז גם בלי כימיקלים בכלל, משאית וטרקטור לא הובילו אותם וזיהמו את האוויר והם זמינים תמיד. לא צריך להצניע את הגידולים בערוגה נסתרת. אפשר להשתמש בהם כצמחי נוי. הזעתר, הקורנית, האורגנו והזוטה הם במראה ארץ ישראלי לגמרי ויתאימו במסלעה ים תיכונית ולצד רוזמרין ולוונדר.
אני אוהבת לזרוע כי כך הצמח חזק יותר. בכלל אני שותלת כל שארית שהיא: שורש סלרי, ראש סלק, שאריות של פקעות בצל ירוק, כל דבר שאפשר להחזיר לאדמה ולקבל ממנה משהו בתמורה.
רוב הירקות והתבלינים יעדיפו שמש מלאה והשקייה סדירה ומפנקת. במחזור האחרון שתלתי שום נוי (טולברגיה חריפה) בין השתילים מתוך אמונה שהוא ירחיק מזיקים ואכן לא היו מזיקים אבל החסות נאכלו לגמרי ע"י ציפורים. בכל יום אני מכינה לשירי חביתה עם זעתר, אורגנו ובצל ירוק קצוצים, בכל יום טקס הקטיף והבישול, כל כך נחמד ובריא.
תבלינים הם בכלל הכרחיים. מיליון סוגי תה, כל אחד והיעילות שלו. כואבת הבטן שתה מרווה, הילד לא רגוע, תן לו קמומיל, טימין טוב למחלות נשימתיות, מוציא ליחה. לימונית, לואיזה ומליסה נוגדי חימצון אשר יעילים במניעת סרטן. ועוד המון שימושים שלמדתי מהנטורופתים הפרטיים שלי.
דווקא בגינת הירק האמיתית יש צורך רב בזקנים שכבר גמרו את ה"קריירה". ירקות ממשפחת המצליבים כמו כרוב וברוקולי משחררים חנקן בעת הגידול ולכן מעשירים את הקרקע לגידול הבא. כל עלה שנושר הופך לדשן, כל שורש מאוורר את האדמה, כל תרמיל שהתרוקן, זרעיו מצמיחים כמה שתילים חדשים. יש לנו כל כך הרבה מה ללמוד מהטבע.
ואתם- מוזמנים להגיב, לשאול ולשתף בשירים אהובים. כדאי גם שתירשמו לבלוג למעלה מצד ימין, כי ככה אני אדע מי פה ואתם תוכלו לדעת מתי מתפרסם פוסט חדש.
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: מנשה רבינא
בערוגת הגינה
מסביב לחבית
עמדו לרקד
כרוב עם כרובית
זאת הסלק ראה
והנה גם הוא בא
איתו עגבנית
והשמחה רבה
לה לה לה,
לה לה לה,
לה לה, לה לה לה,
איתו עגבנית והשמחה רבה.
רק הפול המסכן
עמד לו בצד
הוא נשען על מקלו
לא נע ולא נד
איך אוכל לשמוח
איל אוכל לרקוד
ותרמילי כולם
כולם ריקים עוד?
לא שבת ולא חג,
כי אם יום קיץ סתם,
ובגינת הירק
קול ששון ומחול עם.
החגב בעוגב,
בחצוצרה הצרצר, -
רגל מי זה אפוא
ממחולות תעצר?
ובערוגת הגינה
מסביב לחבית
קפץ כרוב, הרים שוק,
קם לרקוד עם כרובית.
וירא זאת אבטיח
ולא יכול עוד עמוד
ובמדי הפסים
רץ עם דלעת לרקוד.
בן תירס צהוב המעיל
 |
| תבלינים כצמחי מסלעה |
בלוריתו אז הפשיל
ובחטפו חמנית
קם לכרכר בגיל.
ויבער אז כאש
מקנאה לב הצנון
ויקפוץ לפזז
עם אחות המלפפון.
וכראות זאת הסלק
התאפק לא יכול
ויתפוש עגבנית
ויצא במחול.
ופתאום - שימו רווח -
גם הגזר זה בא
מכרכר בכל עוז
עם בת לפת עבה.
וגם צמד החמד,
בצל ובת שום,
 |
| עומדים לרקד |
התלבטו בין רגלים,
וראו: לא גרשום!
גם בלבוס האביון -
אל אתן פי לחטוא -
בא לרקוד, במחילה,
הוא על כל משפחתו.
ותרעש הגינה
ויהום בה כל שביל
ממחולות ונגינה
וממצהלות גיל.
רק אפון המסכן
עמד מן הצד,
על מטהו נשען
ולא נע ולא נד.
"איכה אוכל לשוש,
איכה אוכל לרקוד -
וציצי נשרו כבר,
ותרמילי ריקים עוד."
האמת היא שהרגע גיליתי את כל הבתים הנוספים האלה בשיר, תמיד חשבתי שרק הפול הוא זקן ועצוב ועכשיו אני מגלה גם את האפון המסכן. ממש כואב הלב. השיר הזה יכול להיות חלק ממסע הסברה "והדרת פני זקן".
חתיכת אוקסימורון חיבר לנו כאן ביאליק!! כל הגינה שמחה ורוקדת, זוגות זוגות יוצאים במחול חושני, ריקוד מושחת!
אין הבדלי מעמדות - אלו שיש עליהם דעות קדומות של ריח (לדעתי ריח השום נפלא) לא מגורשים וגם תפוחי אדמה עניים יכולים להביא את כל המשפחה, ולא נורא שלא הבאתם צ'ק...
מצד שני התיאורים של הפול והאפון הזקנים שתרמיליהם ריקים ותש כוחם קורעים את הלב. אין להם מה להציע יותר. ציציו של האפון נשרו (אולי זו אפונה אחרי כמה הנקות?) ואף אחד גם לא טורח לענות להם על השאלה. אני מאלה שחושבים שספרות ילדים היא ספרות לילדים ואין לה משמעויות אחרות. אף פעם לא קיבלתי את הטענה ש"מעשה בחמישה בלונים" מדבר על מוות לדוגמה, אבל כאן ממש מתגנבת מחשבה של תיאור חיים רגיל. יש את אלו שיכולים לרקוד ולשמוח בחיים האלה ויש את מי שנתנו ונתנו ומרוב נתינה כבר אין להם כוח לרקוד ואף אחד כבר לא רוצה אותם ואת התרמילים הריקים שלהם (טוב נו, העץ הנדיב הוא מלך המשמעויות הנסתרות בספרות ילדים- את זה אני מקבלת) והחיים ממשיכים. כי ככה זה ביהדות כששמחות ואבל מתערבבים כך.
הגינה השמחה ביותר היא גינת ירקות, ואין דבר משמח יותר מלאכול ירק שזרעת, השקית וקטפת. החל מטופח ריחני (אפונה מתוקה) ועד ברוקולי. הערך המוסף כל כך גבוה. קודם כל זה דבר שנפלא לעשות עם ילדים וכאן דווקא יש מסר סמוי- סבלנות, השקעה, קל יותר להעריך משהו שטיפחת. היה כיף כל כך למשוך בגזר כששירי שלי שרה את השיר. בסוף קראנו לגורי הכלב שלנו - זה באמת קשה מאוד להוציא גזר! דבר נוסף הוא האורגניות. יש לכם ירקות בלי ריסוסים, אם לא דישנתם אז גם בלי כימיקלים בכלל, משאית וטרקטור לא הובילו אותם וזיהמו את האוויר והם זמינים תמיד. לא צריך להצניע את הגידולים בערוגה נסתרת. אפשר להשתמש בהם כצמחי נוי. הזעתר, הקורנית, האורגנו והזוטה הם במראה ארץ ישראלי לגמרי ויתאימו במסלעה ים תיכונית ולצד רוזמרין ולוונדר.
אני אוהבת לזרוע כי כך הצמח חזק יותר. בכלל אני שותלת כל שארית שהיא: שורש סלרי, ראש סלק, שאריות של פקעות בצל ירוק, כל דבר שאפשר להחזיר לאדמה ולקבל ממנה משהו בתמורה.
רוב הירקות והתבלינים יעדיפו שמש מלאה והשקייה סדירה ומפנקת. במחזור האחרון שתלתי שום נוי (טולברגיה חריפה) בין השתילים מתוך אמונה שהוא ירחיק מזיקים ואכן לא היו מזיקים אבל החסות נאכלו לגמרי ע"י ציפורים. בכל יום אני מכינה לשירי חביתה עם זעתר, אורגנו ובצל ירוק קצוצים, בכל יום טקס הקטיף והבישול, כל כך נחמד ובריא.
תבלינים הם בכלל הכרחיים. מיליון סוגי תה, כל אחד והיעילות שלו. כואבת הבטן שתה מרווה, הילד לא רגוע, תן לו קמומיל, טימין טוב למחלות נשימתיות, מוציא ליחה. לימונית, לואיזה ומליסה נוגדי חימצון אשר יעילים במניעת סרטן. ועוד המון שימושים שלמדתי מהנטורופתים הפרטיים שלי.
דווקא בגינת הירק האמיתית יש צורך רב בזקנים שכבר גמרו את ה"קריירה". ירקות ממשפחת המצליבים כמו כרוב וברוקולי משחררים חנקן בעת הגידול ולכן מעשירים את הקרקע לגידול הבא. כל עלה שנושר הופך לדשן, כל שורש מאוורר את האדמה, כל תרמיל שהתרוקן, זרעיו מצמיחים כמה שתילים חדשים. יש לנו כל כך הרבה מה ללמוד מהטבע.
ואתם- מוזמנים להגיב, לשאול ולשתף בשירים אהובים. כדאי גם שתירשמו לבלוג למעלה מצד ימין, כי ככה אני אדע מי פה ואתם תוכלו לדעת מתי מתפרסם פוסט חדש.
 |
| שום נוי לצד ירקות |
 |
| ו....יצא הגזר |
רוצים לפגוש אותי:
דברו איתי- 054-2280275
בקרו אותי באתר- https://www.gillyginot.com/
עקבו אחריי דף הפייסבוק שלי - גילי ארנולדס. תכנון נוף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה