כסף כן גדל על העצים. עצי פרי בגינות

*מתוך פרוייקט "דמי חנוכה, כסף בעיצוב" של קהילת המעצבים באתר בניין ודיור

תחת כובד התפוח                                                                                                                                     

מילים: יורם טהרלב  
לחן: שלום חנוך

עץ מנגו כעץ נוי בקיבוץ. גם טעים וגם נעים

תחת כובד התפוח
מי ישכב איתי לנוח
וישרוק אלי שריקה
כמו ציפורת מתוקה. 

וישרוק אלי שריקה
כמו ציפורת מתוקה.

בוא כבר, בוא כבר, בוא כבר, בוא...
שום דבר לא יפריענו
עד החורף בוא יבוא
בוא כבר, בוא כבר, בוא כבר, בוא...

עד החורף בוא יבוא...

בוא כבר, בוא כבר, בוא כבר, בוא..

שדירת עצי שזיף פיסרדי, כאלה יש גם בארץ

מי שלא פוחד משמץ
טל רטוב ולהט שמש
ואיננו מבקש
אלא רק את מה שיש -

בוא כבר, בוא כבר...

כמה נעים לנוח תחת צילו של עץ. הרגשה של חופשה בטוסקנה. כיף להיות בבוסתן סטייל מחזות וסרטים ישנים ולאכול כאוות  נפשך.

חופשה רומנטית בטוסקנה היא עניין יקר והרי כסף לא גדל העצים...

אם היה לי שקל על כל פעם שמישהו אמר "כסף לא גדל על העצים" כבר היה לי הון ראשוני לפיתוח זן שמיוחד שמצמיח כסף... בעצם יש כאלה. המון! כן, כן, מה שקראתם. יש זני עצים שמצמיחים כסף. קוראים להם: מנגו, אבוקדו, תפוז, קלמנטינה, גויאבה, ליצ'י, תאנה, רימון, תפוח , פקאן... הבנתם כבר בטח.

אני חסידה גדולה של עצי צל. ושמתי לעצמי מטרה- להצל את המדינה!! לפחות את הנגב... לפחות פרוייקטים או גינות פרטיות שאקח בהם חלק... אבל בקלות אפשר לגם לקבל צל וגם לקבל פרי וכך בעצם לחסוך כסף.
בגינה הפרטית אפשר לקבל תוצרת איכותית שיש לכם שליטה על החומרים שמזינים אותה, ובעיקר פרי זמין  בעונה. אם מסתכלים במבט רחב יותר גם הזמן והכסף על נסיעות לשוק או לסופרמרקט נחסך ואיתו גם זיהום האויר הנלווה. אם הגינה שלכם לא גדולה, אבל זכיתם בשכנים טובים, אפשר להקים בוסתן משותף ולהתחלק בעלויות הטיפול וההשקיה. גם ככה משפחה ממוצעת לא משתלטת על יבול קלמנטינות או תפוזים...

אז מה חשוב?
צריך לדעת איזה זן מתאים למקום מגוריכם ולקרקע שלכם, להשאיר מרווח שתילה יאה לסוג העץ וגודלו הסופי, לדשן את הקרקע בקומפוסט אורגני כמה פעמים בשנה, להקפיד על השקיה נכונה ולהתייעץ עם מומחה לגבי מזיקים או מחלות.

ומה קורה בגינון הציבורי: במקרה הרע- אלה דקלים. במקרה הטוב-הם עצי צל. ובמקרים שלא ידועים לי- הם יהיו עצי פרי.  תחשבו על השדרה ברחוב שלכם. אם היו נטועים בה אבוקדו, מנגו, פקאן. גם היה צל וגם כל השכונה היתה נהנית מהפירות. לא רחוק החזון של גינות קהילתיות, יש כבר הרבה כאלה בארץ. מניסיון קטן אצלנו, קהילה ששותפה לשתילה ולתכנון גם תטפל ותשמור על הגינה. עצים הם התחלה טובה. פשוט לבקש את מה שכבר יש.

.

                         עץ נוי בשדירה במושב. דמיינו שהוא היה מנגו או אבוקדו

                                                שדירת עצי אגס (ממש לא בארץ)

                           שדירת עצי הדר בקיבוץ. יצלו בקיץ על ההולכים בשביל

                                       שדירת עצי פקאן בפנסילבניה

מודה אני. על שירים ונשירים

מודה אני

מילים ולחן: מאיר אריאל



מאיר אריאל  1942-1999

מודה אני
לפניך ולך
על כל החסד והאמת והטובה והרעה והטובה
שעשית עמדי
ועם ביתי
ועם קרובי וידידי ועם בני עמי
ועם ארצי, ועם כל העולם והאדם
אשר בראת.

בלאט, חרש חרש
אט אט, טופפות
עתידות עתידות לקראתנו,
ואת מחייכת אלי מתוך השינה.
יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד,
זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר
את צוחקת אלי
מתוך מתוך השינה.

לא מזמן, יצא לי להגיע ממש במקרה לערב מדרש של שירי מאיר אריאל. חשבתי שאני מגיעה לראות את ליאור, בן דוד שלי, מנגן קאוורים בפאב קטן. מצאתי את עצמי יושבת על רצפת קומונה בישיבה החילונית "בינה", מעבירים אליי שירון מודפס במכונת צילום ובירה בעשרה שקלים. הופיע הרכב בן ארבעה נגנים שמנגנים (בצורה יפה מגדר הרגיל) שיר ומנתחים אותו. יותם זיו, המנחה והיוצר של הערב הזה, הוא לא אחר מאשר דוקטור למאיר אריאל (יש דבר כזה!) ומספק בצורה מרתק את ההסברים שלו לכתביו הכל כך מיוחדים של אריאל. וואלה- הרבה יותר מהופעה רגילה!
הנה קישור לדף הפייסבוק של יותם
"מודה אני" היא התפילה הראשונה שנאמרת, עוד בתוך המיטה והיא המצווה הראשונה של היום.  "מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך" . כל כך מרגש השיר הזה, שיצא רק אחרי מותו של מאיר אריאל. בבית הראשון מודים לה' על הכל ובגדול. על כל מה שנעשה בעולם, גם על הרעות, גם בשם אנשים שלא מכירים. בבית השני יש לדעתי תמונה מרגשת של משפחה מתהווה עם זוג הורים אוהב וילד שרץ אליהם בצעדים קטנטנים. נפלא בעיני שבעל אוהב את אשתו כל כך עד שהוא מסתכל עליה ישנה ומאמין שהטוב מתחיל  מהבוקר, אחרי חיוך מתוך שינה.  ציפייה לטוב מאוד. ארבע פעמים המילה טוב בשורה אחת. אם אומרים משהו הרבה פעמים, מתחילים להאמין בזה. ואם זה הדבר הראשון עליו אתה חושב בבוקר- יהיה לך יום מצוין. אשרי המאמין!

ומה להודיה ולאביב?
כבר כתבתי כאן פעם שאני מופתעת כל שנה מחדש שהעצים והצמחים הולכים לישון ומתעוררים תמיד, כל אביב, כל שנה. בחורף, לרגע תמיד יש בי פחד שהעץ מת ואני מגרדת את הקליפה עם הציפורן לראות שירוק בפנים ונרגעת. ואז פתאום רואה ניצנים, רואה לבלוב קטן. פתאום זה  עלה אחד ופתאום העץ מוריק. צבר כוח בחורף ובא לעשות לנו את האביב ואת הקיץ.
לפעמים אני שומעת מלקוחות שלא רוצים עצים נשירים בטענה שהוא מלכלך או שהוא ערום כמה חודשים. גם אני פעם חשבתי שאתה קונה עץ ובעצם עבדו עליך,  הוא שימושי רק 8-10 חודשים בשנה...
אבל: עצים נשירים טובים למדשאות ומאפשרים כניסת שמש בחורף. גם בצד צפון יאפשרו כניסת אור כשחשוך,  בצד דרום יאפשרו כניסת חום לבית בחורף, ובקיץ יעשו בדיוק את ההפך. הטבע עובד בשבילנו. אז מי יצא פראייר עכשיו? :)  חוץ מזה שישנם עצים נשירים עם מראה מרהיב בסתיו, בתקופת השלכת. מראה ששווה לא פחות מפריחה או צל.
בסוף החורף כדאי לדשן את העץ בהרבה קומפוסט אורגני ולתת כמות מספקת של מים כדי שיפרוץ בחוזקה ויהיה איתן במשך הקיץ. עצים שאוכלים ושותים כמו שצריך, מתמודדים לבד עם מזיקים וחוסכים לנו את הריסוס והטיפול.
אז אל תרגישו פראיירים על שקיבלתם עץ מקולקל שעומד ערום שלושה ארבעה חודשים ותזכרו שעץ נשיר מלכלך בשלכת אבל עץ ירוק עד מלכלך על השנה.
וגם: זה באמת מרגש לראות את העץ קם לתחייה כל שנה. על זה אני אומרת: מודה אני לך מלך חי וקיים שהחזרת נשמתם בחמלה, רבה אמונתך ואני רואה אמונה בגינה חמש פעמים ביום לפחות.


לבלוב הרימון



פריצת ניצני כליל החורש



עלים של תאנה נולדים

פריחת הדובדבן הפיסרדי



ספיון השעווה בשלכת



לגרסטרמיה הודית  "בוערת" בסתיו



עלי הלגרסטרמיה ההודית