מבצע הצלותרום

גן מאיר בתל אביב

מילים: נתן אלתרמן

לחן: חנן יובל 

גן מאיר כיום (צילום: ערן גל-אור מתוך אתר mako)

אם נזכה והזמן המהיר 

לא יאמר לנו פתע: הרף! 

עוד נלך, ידידי, 

בשבילי גן מאיר, 

נשענים על מקלות, עם ערב 

נהלך בין עצים ירוקים 

שדרורי תל אביב בם תסערנה, 

וזקנינו יהיו ארוכים, 

הוי, וכל עצמותינו תאמרנה, 

הוי, וכל עצמותינו, אחי, 

תספרנה זקנה נאנחת, 

אשר יש בה קצת עצב ובכי, 

אבל יש בה גם משהו נחת. 

מעלינו ינועו עצים 

שיאורו באור בין ערביים. 

הכרנום בעודם עציצים 

והנה ראשיהם בשמים. 

והנה בהדר קומתם 

הם ברעש ורעד סבבונו. 

השנים שהגביהו אותם

 הן אותן השנים שכפפונו.... 

את השיר במלואו ניתן לקרוא כאן

אלתרמן  כתב את השיר  עם הקמת גן מאיר בשנת 1944. כשהפיקוסים היו צעירים ואפשר היה רק לחלום על ללכת בצילם. אבל אדריכלי הגן תכננו לשנים, והיום כשהעיר תל אביב בת 100, גן מאיר המוצל הוא אחד מסמליה ואפשר לצעוד בו ובשדרות רוטשילד ושדרות ח"ן ושדירות נוספות גם בחום המהביל של אוגוסט. 

חוני המעגל שתל בזקנתו עץ חרוב, שיהיה לנכדיו, יאנוש קורצ'אק אמר: "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."
עצם הנטיעה היא הנתינה, היא התרומה לעצמך, לנכדיך, לשכניך ולטבע כולו. גם אם נהנה מפרי עציך כשנהיה זקנים, הנחת תהיה שווה את הכל.

שדרות רוטשילד בתל אביב

גם בתל אביב וגם אצלינו, בנגב, אפשר להיות תחת עץ בכל שעות היממה. הטמפרטורות יורדות משמעותית ולפעמים ההרגשה היא כמו בחדר ממוזג.

עוד מעט הקיץ מגיע, מה שמזכיר לי שעל אף שהמוטו שלי הוא להיות בחוץ כל היום, הדבר כמעט ולא מתאפשר לי באיזור מגוריי. גם כשטיילתי עם תינוקות בעגלה, וגם כשיהיה אפשר לרכב על אופניים לגן, למכולת וכו', אני כנראה אסע באוטו לכל מקום במושב. מתחילת יוני עד סוף ספטמבר אפשר לטייל ברגל רק עד שמונה בבוקר ומשש בערב. 

למה? כי אין צל!

למה אין צל? כי אין עצים במרחב הציבורי.

למה אין עצים במרחב הציבורי? לא יודעת, אבל גם לא יהיו, כי אין להם מקום.

לא תמיד הרשות מתכננת נכון או שותלת עצים מתאימים. הנה כמה דוגמאות למקומות שהיו יכולים הרבה יותר שימושים ונעימים אם היו שתולים בהם עצי צל. 

רחבת מכללת אשקלון (מתוך אתר המכללה)
הרבה פעמים, נשתלים עצי תמר. לעצי תמר יש זיקה רבה לארץ והם גבוהים ויוקרתיים (גם יקרים. אולי זאת הסיבה שמתכננים רבים בוחרים להשתמש בהם...) אבל צל משמעותי הם לא נותנים ובארץ שלנו צריך צל!

מתחם התחנה המרכזית המתוכנן בב"ש. למה דקלים?? (הדמיה: אסיף אדריכלים)

.

מדרכה ראשית. עמודי חשמל משמאל לא מאפשרים שתילה של עצי רחוב גדולים. גם בעוד שנים לא יהיה כאן צל.

אז למה צלותרום?

כי כל אחד מאיתנו יכול לתרום צל לרווחת השכונה ולאפשר הליכה נעימה, תחלופת חמצן נקי לעצמו ולשכניו ולייפות את פני היישוב.
אם פיתוח הרחוב או הכביש סמוך לבית שלכם לא איפשר שתילה רבה של עצים, תוכלו אתם לתרום צל של עץ גדול שיצל על השביל. תוכלו לאפשר להולכים או לחונים להינות מהצל וגם לקבל אותו בבוקר או אחר הצהריים (תלוי באיזה צד של הדרך אתם)  לצערי יש רשויות מקומיות או עיריות שלא מאפשרות "פלישה" של צמחים לדרך ציבורית ויכריחו אתכם לגזום את הענפים שמציצים מהגינה שלכם, כדאי לברר לפני. מומלץ לשתול עץ ללא פירות קשים שילכלכו ויפריעו להולכים יחפים, ולא עץ עם שורשים אלימים שיוכל להרים את המדרכה. כמובן שאפשר לטאטא פעם בכמה ימים את המדרכה מתחת לעץ.

 הנה תמונות של עצים בגינות פרטיות שתורמים צל לכולם.

ינבוט מצל על החניה הפרטית וגם על עוברי האורח ברחוב.

איקליפטוס טורלי. אמנם לא בעל נוף סוככני אבל מצל בכל שעות הבוקר על המדרכה.

סיגלון (מבינים למה הוא אהובי?) צל רחב ופריחה מרשימה לטובת ההולכים והחונים.

עצים מומלצים: סיגלון, ינבוט, צאלון,  בוהיניה ועוד רבים. גם שיחים גדולים מעוצבי גזע באים בחשבון: שיח אברהם למיניו, המליה, דק פרי למיניו ועוד רבים.

יש לכם עוד הצעות? מוזמנים לכתוב אותן כאן בתגובות.
אז הרימו את כפפת הגינון והצטרפו למאבק למען ישראל מוצלת יותר!!!

רוצים לפגוש אותי:

 דברו איתי- 054-2280275

בקרו אותי באתר-  https://www.gillyginot.com/

                 עקבו אחריי דף הפייסבוק שלי -  גילי ארנולדס. תכנון נוף