מילים: אורי אסף
לחן: דובי זלצר
בחורף הגשם דפק על הגג
אמרה כי לבן הוא צבעה האהוב
ליד אז הגיש לה - בלב היה חג
צרור נרקיסים ריחני ורטוב
צחקה - נערי החביב
עוד נשוב נדבר באביב
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
אביב בא, ביקשה אביבית להיות
הוריקו שדות במרחב ובניר
הביא לה זרים זהבי חרציות
אך היא כבר ציפתה ליום קיץ בהיר
את פרחי התבל לי אסוף
נתראה עת אביב יחלוף
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
יום קיץ לוהט והוא בביתו
יבש כל שדה פרח בר לא שרד
לפתע בפתח עמדה לקראתו
ביקשה זר פרחים, לו רק פרח אחד
איך יתן והכל כבר יבש
אבל היא עוד חזרה לבקש
דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים
כשלקח אותי גיא, בעלי, טרמפ מעמק הירדן הביתה למושב, הוא היה לקראת סוף לימודי הנאתורופטיה במככלת רידמן. הוא אמר שיתאים לי ללמוד פרחי באך. לא ידעתי מה זה וגיא הסביר שבגדול לכל פרח יש תרומה אנרגטית שונה על הנפש. בבורותי הגדולה הסכמתי איתו ואמרתי לו שבאמת מצב הרוח שלי משתנה כשיש חמניות גדולות בבית שמשמחות אותי, שושן צחור שגורם לי להתרגש, וכשפורח חצב אני ממש בדכאון. גיא צחק. פרחי באך הם תמצית לבליעה וההמשך למתעניינים כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%9A
אני חושבת שיום אחד גם ירפאו לפי התאוריה שלי...
שנים אחר כך למדתי אדריכלות נוף והגינה הפרטית שלי ושל לקוחותיי, ופרחים בכלל נהיו לכלי שדרכו אני מאמינה שאפשר לרפא ולהתרפא.
עברו שנים, גיא הפך לחקלאי ואמר לי דבר נוסף: שחקלאות היא הדבר הכי קרוב לעבודת שמיים ומשמעותה כמעט להיות שליח ה'. איזה משפט יפה, כמה נכון. יש שיגידו את זה גם על רפואה, אני מחשיבה כאן גם את הגינון ועוד יותר את השירה.
יש שירים שכשאני שומעת אותם אני יודעת שבשביל לכתוב מילים כאלה צריך תקשור ישיר לה', והמשורר שכתב אותן, גם אם הוא חילוני, ללא ספק מקננת בו רוח של קודש.
בבלוג הזה אני רוצה לקשר בין שירה לגינה. בין אומנות לעבודת שמיים ובעיקר לתת טיפים לעיצוב גינה ואדריכלות נוף כמרפאים נפש אדם.
אני רוצה לדבר בפרחים.
מקסים, מעורר השראה. אני עוזבת את המחשב ויוצאת לגינה.
השבמחק